לעמוד ראשי
*

המשכן

פרשת המשכן – המרחב הקדוש
ספר שמות פרק כה
(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ
בספר­ ­­­­­­­­­שמות בפרקים כ"ה-­­­ל"א, מורה אלוהים למשה לבנות משכן. המשכן מכונה גם "אוהל מועד" (ראו למשל בשמות כ"ז,כ"א). מדוע מכונה המשכן כך? עם מי נועדים ב"אוהל מועד"?
גם היום קיימים מקומות מפגש שונים שנועדו להתכנסותן של קהילות – להתוועדות. בית הכנסת הוא דוגמה למקום מפגש שנועד ל"התוועדות" הקהילה לשם תפילה.



שימו לב לשלושת חלקיו של בית הכנסת: אזור ישיבת הקהל, הבימה וארון הקודש.
רמת הקדושה עולה מאזור לאזור ומגיעה לשיאה בתוך ארון הקודש.
חלוקה כזו – לשלשה חלקים – ניתן למצוא בכל בית כנסת, פשוט ומהודר כאחד. באותו אופן חולק הר סיני בעת מתן תורה, וכך גם חולק המשכן.



איקון פעילות

  1. סמנו את שלושת החלקים בתמונה זו של מעמד הר סיני.


איקון פעילות
  1. לאיזה חלק בבית הכנסת מקביל כל אזור בהר סיני?


בבית כנסת, בהר סיני וגם במשכן מטרת החלוקה היא למקד את תשומת לב הנוכחים במקום המקודש ביותר.

איקון פעילות
  1. היזכרו במקום שאתם מכירים, בטבע או בעיר, מקום שבו הרגשתם יִרְאָה או התפעלות מיוחדת. - תארו את המקום. מה גרם לדעתכם לתחושה זו?

מקומות כגון אלה נחשבו לעתים למשכנות האל (או האלים) או למקומות חיבור-גישור-קישור בין אדם לבין אלהיו, בין השמים לבין הארץ.
למשל, יעקב אבינו חלם בבית אל על סולם שראשו בשמים. כשראה יעקב את האלוהים ניצב עליו, הוא אמר:
"מה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כ"ח,י"ז)
זוהי תמצית החוויה הדתית – קשר בלתי אמצעי בין האדם לבין אלוהיו.



כאשר עלה משה להר סיני, שגם הוא "שער השמים" וקיבל את התורה, הוא קיבל גם הנחיות לבניית המשכן - לבניית המקום הקדוש עלי אדמות.
בני ישראל שנשארו למרגלות ההר חשו עזובים ואבודים. משה מנהיגם, נציג האלוהים, עלה אל ההר ובושש לחזור. בני ישראל איבדו את יכולתם להתרכז במוקד הקדושה, נבהלו ובנו את עגל הזהב, כסמל שגוי לנוכחות האל.
המשכן הוא על פי תפיסת המקרא הדרך האמיתית והנכונה להמחיש את נוכחות האל בארמונו, ללא הסתכנות בעבודת אלילים.

נתבונן בעיצוב המרחב הקדוש לפי ספר שמות.



איקון פעילות

זהו את הפריטים השונים בציור בעזרת התרשים.
מִצאו וסמנו בציור את שלושת חלקי המשכן.
  1. היכן נמצא מוקד הקדושה?

אורחים הנכנסים לבית מפואר או לארמון מלכים מתאספים במבואה. בחדר זה הם משוחחים זה עם זה, אוכלים וממתינים לפגישה עם המארח המכובד.
החלק המקביל לחדר זה במשכן הוא החצר, שבה עמד הקהל, נטל את ידיו וצפה בטקסים ובהקרבת קרבנות.
בארמונות שכאלה רק חלק מן הבאים—רק האורחים רמי המעלה—היו רשאים להיכנס אל החלק הבא של הארמון ולהיפגש עם המארח.
החלק הבא של המשכן הוא הקודש. אל הקודש נכנסו רק הכוהנים. השתייה והאכילה היו אסורות בו והוא היה מרוהט בשלושה פריטים: שולחן לחם הפנים, מזבח הקטורת והמנורה.
לחם הפנים (שתים עשרה חלות סולת) נועד להצגה בלבד ומדי שבוע נאכל על ידי הכוהנים מחוץ לקודש והוחלף בכיכרות חדשים.
הקטורת חסמה את ריח הקרבנות וגם יצרה אווירה רוחנית יותר.
המנורה הייתה הפריט המרכזי בקודש והטילה אור וצל מעוררי יראה.

איקון פעילות

  1. כיצד ניתן לעצב אור וצל כדי לעורר יראה?



    בנו דגם של מנורה והדליקו בה נרות או פתילות. נסו ליצור אווירה של יראה ומסתורין.
  2. מה עשיתם למנורה כדי לעשות כך?

בארמון המלכים רק המכובדים ביותר רשאים להיכנס לחדר בו ניצב כסא המלך.
המקבילה לחדר זה במשכן הוא קודש הקודשים. רק הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה רשאי להיכנס אליו.




בציור הזה של א. מ. ליליאן אנו רואים את פנים המשכן לפי הבנתו של האמן. הציור מצויר בסגנון אסכולת בצלאל, הסגנון האמנותי הציוני הראשון. ליליאן ויתר על המחיצות בין חלק לחלק כדי לחשוף בפני הצופים בציור את המרחב כולו. משום כך ניתן לראות בציור זה, אם כי מרחוק, גם את מוקד הקדושה שלמעשה היה מוסתר מעיני הכל.

במרכז הציור, בחלקו המואר, עומד הארון. הארון נקרא לעתים "ארון העדות" או "ארון הברית", ושמו המלא היה: " אֲרוֹן בְּרִית-ה' צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים" (שמואל א' ד',ד').

  1. מה פירוש הכינוי "יושב הכרובים"?





    =





***
הפרשה
שיעור אומנות
שיעור מוסיקה
פרויקט
גלרית תמונות
גלרית מוסיקה

 
חיי משה | הסנה הבוער | קריעת ים סוף | מעמד הר סיני
עגל הזהב | המשכן | המסע במדבר | גלרית תמונות | גלרית מוסיקה
אתר מכון שכטר | אתר סנונית